בישראל קיימות לא מעט חלקות ש"נולדו" במאה הקודמת: מגרשים צרים, חלקות באזורים שלא תוכננו למגורים, או קרקעות עם עשרות שותפים שירשו חלקים קטנים או שקנו חלקים קטנים. במצב כזה, גם אם הקרקע נמצאת בתוך תוכנית בניין עיר, היא עדיין לא תמיד ניתנת למימוש.
פרויקט פינוי-בינוי נתפס בעיני רבים כפתרון המושלם: גם הדיירים מקבלים דירה חדשה, גם הסביבה משתדרגת, וגם היזמים מרוויחים. אבל בין רגע ההכרזה לבין הרגע שבו דייר מקבל מפתח
בעשור האחרון שוק הנדל"ן המסחרי בישראל חווה שינויים עמוקים – חלקם תולדה של מגמות גלובליות כמו עליית המסחר המקוון, חלקם תוצאה של תמורות מקומיות בשוק העבודה, התחבורה והתכנון העירוני.
בעולם הנדל"ן בישראל, לא כל נכס שאתה רוכש הוא בהכרח בבעלות פרטית מלאה. במקרים רבים – ובעיקר בקרקעות של רשות מקרקעי ישראל – מדובר בכלל ב"חכירה", כלומר: שכירות ארוכת טווח מהמדינה.
בעולם הנדל"ן, ההיבט המיסויי הוא לא פחות חשוב מהיבטים כמו מיקום, תכנון או פוטנציאל עליית ערך. למעשה, במקרים רבים, ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה פחות משתלמת נובע מהבנה – או חוסר הבנה – של חובות המס.
עירוב שימושים (Mixed Use) הוא תכנון שמאפשר שילוב בין פונקציות שונות – כמו מגורים, מסחר, תעסוקה, תרבות או מוסדות ציבור – בתוך אותו שטח או מבנה. לדוגמה: בניין מגורים שבתחתיתו חנויות, קומה משרדים מעליהן, ומגורים בקומות העליונות.
הפקעת קרקע היא תהליך משפטי שבו רשות מוסמכת – לרוב רשות ציבורית כמו המדינה, רשות מקומית או חברת תשתית ממשלתית – לוקחת בעלות מלאה או חלקית על קרקע פרטית, לצורך ציבורי מוגדר.
