למה צריך בדיקות סביבתיות?
קרקעות בישראל עלולות להיות מזוהמות עקב שימושים היסטוריים בתעשייה, חקלאות, דלקים או השלכת פסולת. זיהום הקרקע אינו רק איום על ערך הנכס אלא גם על הבריאות
קרקעות בישראל עלולות להיות מזוהמות עקב שימושים היסטוריים בתעשייה, חקלאות, דלקים או השלכת פסולת. זיהום הקרקע אינו רק איום על ערך הנכס אלא גם על הבריאות
עליות הריבית של בנק ישראל אינן צעד מקרי – הן כלי להתמודדות עם אינפלציה ולצינון ביקושים במשק.
רוב בעלי הדירות בישראל יודעים שעליהם לרכוש ביטוח מבנה לדירתם. ביטוח זה מגן על הדירה ועל הרכוש המשותף מפני נזק פיזי (רעידות אדמה, שריפות, הצפות ועוד).
עסקת נדל"ן טובה מתחילה בבדיקה חכמה ונגמרת בתיעוד מסודר. רוב הטעויות נשענות על שלושה כשלים חוזרים: אי-אימות בעלות, היעדר בטוחות על הכסף, ואשליית “מחיר מציאה”
השקעה במגרשים נחשבת לאחת ההזדמנויות המעניינות ביותר בשוק הנדל"ן. בשונה מדירה שמייצרת הכנסה משכירות, מגרש מגלם בעיקר פוטנציאל עתידי
לפני שמפקידים מאות אלפי שקלים בקרקע, בודקים אונליין: בעלות אמיתית, מצב תכנוני, שכבות סביבתיות וחסמים, עסקאות דומות, מכרזים פעילים, ותשתיות מתוכננות. בישראל קיימת תשתית דיגיטלית עשירה שחוסכת זמן וכסף – אם יודעים איפה לחפש ואיך לחבר בין הנקודות.
יום יותר מתמיד, נכסים בישראל מוחזקים במשותף: דירות בירושה, בתים צמודי קרקע מפוצלים לשתי יחידות, חלקות קרקע במושע, חצרות וחניות. בכל אחת מהסיטואציות האלה הסכם ברור בין השותפים הוא ההבדל בין ניהול שקט לבין סכסוך מתמשך. כאן נכנס לתמונה הסכם שיתוף במקרקעין – מסמך משפטי שמגדיר מי משתמש במה, איך מתחלקות ההוצאות ומה קורה כשמוכרים או משביחים את הנכס.
חיפה נמצאת בתקופה של התחדשות עירונית בקנה מידה שלא ראינו שנים. שכונות ותיקות מתמלאות במנופים, מבנים ישנים מפנים את מקומם למגדלים מודרניים, ותשתיות חדשות משדרגות את איכות החיים.
רבים חושבים שמימון השקעה בקרקע עובד בדיוק כמו רכישת דירה – הולכים לבנק, לוקחים משכנתה, והדרך פתוחה. בפועל, המציאות שונה לגמרי. קרקע אינה נכס מניב, אין לה תזרים שוטף כמו שכירות, והבנקים לא ממהרים לממן רכישות שאין להן החזר קבוע ובטוח.
יש מי שקונה קרקע על סמך תב"ע. יש מי שקונה על סמך תחושת בטן. ויש מי שמבין שכאשר מגיעה תשתית תחבורתית חדשה לאזור – הכול משתנה.