אהבתם? שתפו עם העולם!
למה צריך בדיקות סביבתיות?
קרקעות בישראל עלולות להיות מזוהמות עקב שימושים היסטוריים בתעשייה, חקלאות, דלקים או השלכת פסולת. זיהום הקרקע אינו רק איום על ערך הנכס אלא גם על הבריאות: חומרים כמו מתכות כבדות, דלקים וחומרי הדברה יכולים לחדור לבית דרך גזים או מגע ישיר ולגרום למחלות נשימה, הפרעות עצביות ופגיעה באיכות החיים. בישראל קיימים מאות אתרים מזוהמים ידועים ואף אלפים החשודים בזיהום עקב פעילויות אלה.
איך מזהים סיכון מוקדם?
חלק מהזיהום נגרם ישירות באתר, אך לעיתים הזיהום "מנדד" באמצעות צנרת דולפת או זרמים תת‑קרקעיים, ולכן אפילו קרקע המרוחקת ממקורות זיהום יכולה להיות בעייתית. ישנם סימנים מוקדמים שעלולים להעיד על סיכון גבוה: קרבה לאזורי תעשייה, תחנות דלק, בסיסי צבא, שטחי חקלאות עם שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה, מזבלות או מתקני דלק. גם קרבה לתשתיות מטרידות כמו מסילות רכבת או אזורי תעשייה עשויה להשפיע על איכות הקרקע ועל ערך הנכס.
בדיקה היסטורית ותיעודית
השלב הראשון הוא לאסוף מידע על העבר. משתמשים בארכיונים, בצילומי אוויר ובמסמכי תכנון כדי לבדוק האם הקרקע שימשה בעבר לתחנות דלק, מחסני חומרי הדברה, מטמנות או שימושים תעשייתיים אחרים. מידע זה מסייע לזהות סיכונים לפני השקעה ולתכנן את תהליך הבדיקה.
בדיקות קרקע ותהליכי סקר
אם יש סיכון או רצון להבטיח את ניקיון הקרקע, מומלץ לפנות ליועץ סביבתי מוסמך שיבצע סקר קרקע. סקר כזה כולל מספר שלבים:
- בדיקה היסטורית וסיור בשטח: איתור פעילות מזהמת בעבר ובהווה.
- חפירת בורות ודיגום: נטילת דגימות קרקע בעומקים שונים ובדיקתם במעבדה לזיהוי דלקים, מתכות וחומרי הדברה. תוצאות הבדיקה משוות לרמות זיהום המוגדרות בתקן ומאפשרות לקבוע אם הקרקע מזוהמת.
- בדיקה מקיפה מול סקר: יש להבחין בין בדיקת קרקע ספציפית לבין סקר קרקע מקיף; סקר בוחן באופן רחב את תנאי הקרקע באתר, בעוד שבדיקה ספציפית מתמקדת בפרמטר אחד.
גם אם לכאורה אין חשש, מומלץ לבצע בדיקה כי קשה לדעת אילו חומרים נקברו או נשפכו במקום בעבר.
ניתוח סיכונים ודוח סביבתי
בסיום הסקר, מכינים דוח סביבתי שמנתח את הממצאים ואת רמת הסיכון לבריאות התושבים. הדוח קובע אם נדרשת פעולת שיקום, אילו הגבלות תכנוניות יוטלו על הקרקע, ומהי ההשפעה על לוחות הזמנים והעלויות. לעיתים הרשויות דורשות דוח כזה כתנאי לאישור תוכנית בנייה; ללא "דוח נקי", ההיתרים לא יאושרו.
שיקום וטיהור קרקע
זיהום הקרקע אינו סוף פסוק. קיימות טכניקות לשיקום וטיהור: פינוי הקרקע המזוהמת, טיפול ביולוגי בחיידקים מפרקי מזהמים, כבישה או שטיפת הקרקע. מאמרים מקצועיים מסבירים כי קיימות דרכים רבות ויעילות לנקות את הקרקע בצורה אקולוגית, תוך ניצול יכולת הספיחה הטבעית של האדמה. חשוב לדעת שהתהליך יכול להימשך חודשים ואף שנים ולעלות סכומים משמעותיים, ולכן כדאי לברר את העלויות לפני הרכישה.
חקיקה ותקנים
במקרים רבים, משרד הגנת הסביבה מחייב ביצוע סקר קרקע באתר החשוד בשימוש בחומרים מסוכנים. תקנות ותקנים מגדירים את הסף שבו הקרקע נחשבת מזוהמת ואת הדרישות לשיקום. בנוסף, החוק מחייב הערכת סיכונים וחוות דעת מקצועית לפני אישור תוכניות בנייה.
המלצות לפני רכישה
- איסוף מידע מוקדם: בדקו את עבר הקרקע, את הסטטוס התכנוני ואת הקרבה למקורות זיהום פוטנציאליים.
- שכירת מומחים: פנו ליועץ סביבתי ושמאי מקרקעין שיבצעו סקר קרקע מקצועי ויעריכו עלויות.
- הצלבת נתונים: השתמשו במפות, בצילומים היסטוריים ובמסמכי רשויות כדי לוודא שאין מגבלות סביבתיות או תכנוניות.
- בחינת דוחות קיימים: דרשו מהמוכר או מהיזם דוחות סביבתיים קודמים, ותדעו שעל פיהם תתקבל החלטה אם נדרש שיקום.
- הערכות תקציב: הביאו בחשבון עלויות בדיקה ושיקום, ואת האפשרות שהפרויקט יתעכב עקב טיפול בזיהום.
לסיכום
בדיקות סביבתיות הן חלק בלתי נפרד מרכישת קרקע אחראית. זיהום קרקע יכול להסתתר מתחת לפני השטח במשך שנים, ולהביא להפסדים כספיים ולהשלכות בריאותיות חמורות. בודקים היסטוריה, מבצעים סקר קרקע, מנתחים סיכונים ופועלים לפי התקנות — וכך מגנים על עצמנו, על המשפחה ועל ההשקעה
מעין ליבנה
מעין ליבנה, שמאית מקרקעין , מחויבת לעזור לך להפוך הזדמנויות השקעה בנדל״ן למקסימום תשואה שמתאימה למטרותיך.
